אוסף קופפרמן מארח אמניות בוגרות תל חי – נובמבר 2018

צורת הריבוי

רוני בילר, מעיין בר, ענבל הלוי, עדן שר

"הנני צייר עושה במלאכה", מעיד על עצמו משה קופפרמן, "הציור הוא המקצוע שלי: אני בא לעבודה…", פיתחתי "הרגלים של בעל מלאכה" (בשיחה עם איתן הלל, מתוך: פישר, 2000: 52).

בחלל הכניסה לאוסף קופפרמן מציגות ארבע "בעלות מלאכה": צורפות, קרמיקאיות, כולן אמניות בוגרות המכון לאמנויות תל חי, ביטוי לחשיבות הרבה שהעניק קופפרמן לקשריו עם סטודנטים- אמנים צעירים.

בהתאם לרוחו וצוואתו, שואף גם "אוסף קופפרמן" לקיים קשר עם אמנים צעירים ומוסדות ללימוד אמנות, במטרה לחשוף את הדור הצעיר למורשתו של קופפרמן בפרט ולציור בכלל, ולקיים שיתופי פעולה כמו זה המתבצע כאן, הכוללים אירוח וחשיפה של אמנים צעירים בחללי התצוגה בבית האוסף.

ריבוי הזמנים, כתמה המובילה את היצירה האמנותית, מעסיק את כל ארבע האמניות המציגות בחלל הכניסה המוביל ל"צורת הריבוי" הקופפרמנית. קופפרמן עצמו מצביע על היצירה כעל ריבוי זמנים שצורפו זה לזה– זמן ההווה שבו נוצרת היצירה, וההבנה שהצייר לעולם אינו משוחרר ממטען העבר ומההפלגה לקראת העתיד (אצל פישר 1984: 64). עבודותיו אינן מציינות אירוע בודד אלא רצף חוויות ואירועים מרובדים המרכיבים הווה מורכב מתמשך.

כך לדוגמה, עבודות האבן של מעיין בר מציגות את תפיסת היצירה האמנותית כמצע מרובד, בסיס להצטברות של רבדים היסטוריים, אשר חושפת חומרים שכוסו זה מכבר, פוערת סדקים ומערערת את היציבות. בתוך כך היא בוחנת את אפשרויות החומר,  ההתחייבויות הבאות תוך גילויין, מגבלות החומר והרצון לבטל אותן (במילים אלו השתמש קופפרמן עצמו בכדי לתאר את מלאכת הרישום).

עבודות הנוף המופשטות של רוני בילר מלכדות לכדי זמן אחד, זיכרונות ילדות מהקיבוץ, מגזרות נייר, נופים שחולפים על פניה מרכב נוסע. נגיעות צבע אוצרות בחובם זיכרונות של בית, געגוע.

צירוף של זיכרונות ילדות קיבוציים, מנחה גם את עבודתה של  ענבל הלוי, אלו מהווים עבורה בסיס לבנית רבדים נוספים, מבנים, חלקם שלמים וחלקם עדיין נבנים.. (האמנית, מתוך חומר מקומי, קטלוג בוגרים, המכון לאמנויות תל חי, 2018: 33).

מתוך הבנה שמלאכת הצורפות היא ביסודה צירוף, יוצאת עדן שר מבית ילדותה אל ריבוי-בתים אליהם נפוצו בני משפחתה, בונה קונסטרוקציות שמציעות צירוף רפטיטטיבי של מה שהתפרק זה מכבר.

עבודותיהן של ענבל ועדן מהדהדות לעבודות הרישום של קופפרמן, בהם בה לידי ביטוי אופן הציור הרפיטטיבי של האמן, המכיל חזרה כמו מכאנית על קווים שיוצרים ביניהם מבנה רשתי, שמותיר עקבות של תנועה העולה למעלה ויורדת למטה.

אוצרות: רות בן דב קסטנבאום, ד"ר גל שחר
טקסט: ד"ר גל שחר, מנהלת המכון לאמנויות תל חי
נובמבר 2018

פישר (1984): יונה פישר, משה קופפרמן: ציורים, עבודות על נייר, 1984-1963 [קט], ירושלים ותל אביב: מוזיאון ישראל ומוזיאון תל אביב 1984 (טקסט: יונה פישר, שרה בריטברג- סמל, אד פטרסן).

פישר (2000): יונה פישר (עורך), קופפרמן כל הדרך ועוד פסיעה, משה קופפרמן: עבודות מ-1962 עד 2000, מוזיאון ישראל, ירושלים.