קובי סיבוני – קווים מפלסי דרך – אפריל 2017

 

תערוכת יחיד זו היא הרביעית בקריירה של אמן צעיר, יליד 1982, בוגר המחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל, תושב קיבוץ לוחמי הגטאות משנת 2010.

קובי סיבוני הציג לראשונה ב-2013 במוזיאון חומה ומגדל בחניתה וכיום הוא משתתף בתערוכה "מבט על" במוזיאון העיצוב בחולון ובתערוכה קבוצתית נוספות בגלריה העירונית של כפר סבא.

התערוכה בבית אוסף קופפרמן מציגה מבחר קפדני, כמעט דידקטי, וביותר מבחינה אחת: היא מעניקה ייצוג לאופני עשייה שונים, לנושאים שונים ולתפקודים ספציפיים.

הקו שלו מתרחש בחלל. כדבריו: "אני בוחן כל פעם מחדש את יכולות הקו ברובד הדו מימדי וברובד התלת מימדי. הקו, אפילו כשהוא צמוד לקיר או לחלון שהחוץ נשקף בעדו, לא כל שכן כשהוא צמוד לנייר, הוא קו מתפתל, דק, מעודן וגמיש. הקו הוא "מהלך" נחרץ והחלטי, שכמו שורטט לפי מודל נתון. לשאלה אם הרישום קדם לאובייקט משיב קובי סיבוני "תמיד האובייקט הוא שמוליד את הרישום. הרישום לעולם אינו מתווה, אינו סקיצה, הוא ייצוג נאמן של האובייקט", ובשני המקרים הוא מתפקד כצורה סגורה, או סגורה-פתוחה, שיש לה נפח אפילו מדומה או אשלייתי, האובייקט הוא צורה מופשטת ובה בעת כלי "שימושי", או שימושי-לכאורה.

החומר שלו הוא חוט הברזל. "אני מנצל את תכונותיו, את האיזון שהוא מציע בין יציב למוצק, בין גמיש וכנוע לרצוני כאמן".

אני סבור שאפשר לומר על קובי סיבוני שהוא פסל-רשם. לדבריו "העבודות על נייר מייצגות, בעפרון, בעט, במרקר, את העבודות בחוט הברזל, הופכות אותן דו מימדיות במובהק אפילו כאשר האשליה התלת מימדית נשמרת בהן".

הדיאלוג שהעבודות הללו מקיימות בחלל ועל גבי מצע, מזמין אותנו הצופים, להתנסוּת של הלוך-ושוב, להרהור בממשי ובאשלייתי – אובייקט וייצוגו, בנפח ובמשטח.

בביקור בניו יורק, לפני חודשים ספורים שבמהלכו חש את עוצמת מבנה הגריד של העיר חזר קובי עם כמה שאלות. כיצד העיר בנויה? איך היא נראית ממעוף הציפור? וגם מהי תקשורת אורבנית? כך העבודה "ערים עתידיות", הבנויה משלושה פסלים העשויים מחוט ברזל בגוונים שונים, מתייחסת למבנה הגריד שיוצר איים מלבניים – "בלוקים" – גריד בסיסי שנוספו לו מבני ענק המתפקדים כמודל לעיר עתידנית. ואילו "אנדרטה לתקשורת" – קווי-מתאר או מבט פרטני על קרביים – נעשתה בהשראת הטלפונים הציבוריים הפרוסים ברחבי העיר – חלקים טלפונים ציבוריים "רגילים" וחלקם שנועדו לקריאות חירום.

בין העבודות האחרונות, המובילות את קובי מן הקו הגמיש והממושמע בחוט הברזל וברישום, נמצאים אובייקטים שנוצרו בחיתוך לוחות עץ בקרן לייזר ובהם מוטעם האופי ה"בלוקי".

ה"מחווה לראצ'יק של אריה ארוך" מתרגם את הדפס האבן הנודע של אחד האמנים המשפיעים בדורו למבנה דו מימדי מובהק המסלק כמעט לחלוטין אשלייה של נפח. עבודתו זו של קובי היא, אני משער (או מביע תקווה…) פותחת בפניו מגוון של אפשרויות ניסוח חדשות ביצירתו. ה"מחווה" מפרש באותה מידה שהוא מייצג.

יונה פישר – אוצרות וטקסט

קובי סיבוני, קוים מפלסי דרך והתערוכה: דרכי אמנים בד' אמות
קובי סיבוני, קוים מפלסי דרך דרכי אמנים בד' אמות
קובי סיבוני - קוים מפלסי דרך - חלל התערוכה
קובי סיבוני – קוים מפלסי דרך – חלל התערוכה
קובי סיבוני - קוים מפלסי דרך - חלל התערוכה
קובי סיבוני – קוים מפלסי דרך – חלל התערוכה
קובי סיבוני - קוים מפלסי דרך - חלל התערוכה
קובי סיבוני – קוים מפלסי דרך – חלל התערוכה
דילוג לתוכן